הסופר יעקב ברזילי שרד את השואה במחנה המוות ברגן בלזן, כדי לספר סיפורים על אביו,
על חבריו לספסל הלימודים, ועל ילדים של השכנים ששיחק אתם כדורגל. הוא ניצל
מגזר דין מוות, כדי ללכת מדלת לדלת לראות מי חסר ומי חזר. הוא חזר להיות סופר,
משורר ומחנך להנציח את קורות עמו במילה ובצליל. כתב כבר 15 ספריים, מנגנים
ושרים את שיריו המולחנים בתזמורות ובמקהלות בארצו ישראל וברחבי העולם. הפך
את הנצחת השואה למפעל חייו. נפשו של ברזילי מלאה צלקות, גופו רווי כאב ויסורים
יחד עם זאת שופע הומור. רק מי שיקרא את ספרו זה, יבין שהוא לא קורא עוד ספר
על השואה, ברזילי מזווג את ההומור עם השואה שהיה נשק כבד במחנות.